מהי נגישות באינטרנט? מיהם החייבים להנגיש?

לאנשים עם מוגבלות זכות להשתתפות מלאה ושוויונית בכל תחומי החיים. חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ותקנות הנגישות נועדו להבטיח, שיוכלו לממש זכות זו.

תקנות הנגישות לשירות עוסקות בהסרת חסמים כדי שאנשים עם מוגבלות יוכלו לקבל שירות באותה רמת נוחות ואיכות, כפי שמקבל כלל הציבור, ויוכלו לנהל חיים עצמאיים ומלאים ובלי תלות בזולת. תקנות הנגישות לשירות עוסקות במגוון רחב של תחומים וביניהם: הנגשה פיזית של המקומות בהם ניתן השירות, התאמה של הדרכים והאמצעים בהם ניתן השירות, האופן שבו נמסר מידע לציבור וכן הנגשה של ערוצי השירות השונים.
ספקי שירות רבים עושים שימוש באינטרנט כערוץ למתן שירות לציבור (לדוגמא - לצורך קביעת תור), וכן לשם מתן מידע אודות השירותים אותם הם מספקים. כדי שציבור האנשים עם מוגבלות יוכל לקבל שירות באמצעות האינטרנט כשאר הציבור, יש לבצע התאמות באתרים ובאפליקציות המספקים את השירות או המידע אודותיו לפי תקנה 35 לתקנות הנגישות לשירות.

מהי נגישות באינטרנט

• אתר מונגש לפי תקנות הנגישות לשירות הוא אתר שבו בוצעו התאמות לפי תקן ישראלי 5568. התקן הישראלי הינו אימוץ של הנחיות בינלאומיות - הנחיות נגישות לתכני אינטרנט Web Content Accessibility Guidelines של ארגון ה W3C הבינלאומי (לרשותכם תרגום לעברית של הנחיות הנגישות). מסמך ההנחיות כולל קישורים להסברים ודוגמאות כיצד לבצע את ההנגשה.
• התאמות הנגישות מאפשרות לאנשים עם מוגבלויות שונות כגון עיוורים ומוגבלי ראיה, אנשים עם מוגבלות פיזית המתקשים להפעיל את ידיהם, אנשים עם מוגבלויות קוגניטיביות כגון דיסלקסיה והפרעות קשב וריכוז, אנשים עם מוגבלות שמיעה ואנשים עם מוגבלויות אחרות, לעשות שימוש אפקטיבי בשירותים ובמידע המוצעים באתר.

הנגשת אתר יכולה לסייע לבעלי מוגבלויות שונות להשתמש באתר ביתר קלות, לדוגמא:

• קשיי ראייה: ביצוע התאמות לשיפור הניגודיות באתר, הגדלת פונטים, זמינות ותפקוד נכון של האתר בקוראי מסך, העברה של מידע באופן שאינו תלוי בראיית צבעים ועוד
• קשיי שמיעה: הגשת התכנים בדרך שאינה מחייבת האזנה לתוכן
• קשיים מוטוריים: בניית האתר בדרך שתאפשר לגלוש באתר ללא צורך בשימוש בעכבר או מקלדת
• קשיי קשב וריכוז: על ידי צמצום העומס החושי על הגולש

לפניכם מספר דוגמאות להנחיות על פיהן מותאמים אתרים לאנשים עם מוגבלות:

• משתמש עיוור עושה שימוש בתוכנה שיש ביכולתה להקריא מידע מהמחשב. כאשר הוא גולש באתר הוא יוכל לקרוא את כל הטקסטים בסדר הגיוני (קריטריון 1.3.2), לקבל תיאור של מידע המצוי בתמונות (קריטריון 1.1.1), לזהות כותרות וקישורים (קריטריון 1.3.1) ולהיות מסוגל להפעיל את כל מה שיש באתר כגון קישורים, טפסים, כפתורים (קריטריונים 2.1.1, 2.1.2). התאמות אלו דורשות ברובן כתיבת קוד תקני לאתר ומתן מידע חלופי לתמונות ולמולטימדיה.
• גולשת שעקב מוגבלותה אינה יכולה להפעיל עכבר או מתקן דומה, תוכל לנווט באתר ולבצע פעולות באמצעות פקודות הניתנות דרך המקלדת (קריטריונים 2.1.1, 2.1.2, 2.4.3, 2.4.7).
• הטקסט באתר הוא בצבע בולט יחסית לרקע, כך שמתאפשר לאנשים שראייתם לקויה לקרוא את הכתוב (קריטריון 1.4.6)
  אנשים עם לקויות שמיעה יכולים לקבל את המידע המילולי הנמסר בסרטי וידאו שבאתר, על ידי הוספת כתוביות לסרטונים.

מה חייב בנגישות מידע ושירותים באינטרנט?

על פי התקנות יש לבצע התאמות נגישות לאתר אינטרנט שמספק "שירות לציבור" כהגדרתו בסעיף 19י לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח – 1998 ומידע על אודות השירות הציבורי.
לפי סעיף 19י לחוק, שירות ציבורי הוא שירות שניתן לציבור או לחלק בלתי מסוים ממנו בידי גוף ציבורי או במקום ציבורי, או שירות מהמפורטים בתוספת השנייה ובין היתר: שירותי מסחר, רווחה, בריאות, השכלה, פנאי, ספורט, תיירות, הארחה, תרבות, בידור, דת, אנרגיה, תקשורת (בזק), שירות בנקאות, אשראי, ביטוח, פנסיה או כל שירות פיננסי, והשכרת כלי רכב. מי שמספק שירות לפי הגדרה זו באמצעות האינטרנט יצטרך להנגיש את האתר.
לגבי אתרי אינטרנט שהשירות שהם מספקים הינו מידע, כמו אתרי חדשות, הנציבות תפעל להרחבת התוספת השנייה בחוק בכדי להכליל בה גם שירות זה בכל הנוגע לשירותים הניתנים דרך האינטרנט.
אם שירות או מידע אודות השירות ניתן באמצעות פלטפורמת צד שלישי כגון פייסבוק, גוגל, או אפל יבצע בהם נותן השירות רק את התאמות הנגישות שניתן לבצע באמצעות הפלטפורמה. לדוגמא, אם הפלטפורמה מאפשרת בחירה של צבעים, אזי יש לדאוג שהטקסט הוא בצבע בולט יחסית לרקע.

מי חייב בנגישות מידע ושירותים באינטרנט?

מי שחייב בהנגשה של השירות המסופק באמצעות האינטרנט, או מידע אודות השירות המסופק באמצעות האינטרנט, הוא בעלי השירות, המחזיק או המפעיל שלו בפועל. כלומר, על הבעלים, המחזיק או המפעיל של האתר חלה החובה לדאוג שהוא עצמו או מי שמספק לו את שירותי בניית האתרים או האפליקציות, או מייצר עבורו תוכן, יעשה זאת על פי דרישת הנגישות.
יש להדגיש כי בוני האתרים אינם חייבים כשלעצמם לבצע התאמות נגישות לאתרי האינטרנט שבנו, אלא לפי הוראות שהם מקבלים ממי שהם בונים עבורו את האתר. הדבר דומה לקבלן בניין הוא עצמו אינו חייב בהתאמות נגישות כלשהם לבניין שהוא בונה, אלא מי שמשלם לו עבור שירותיו.
עם זאת, במקרים שבהם בונה האתר הוא גם נותן השירות, הוא יהיה חייב בהנגשה. לדוגמא: מי שמציע פלטפורמה לציבור, שתכניה יוכנסו ע"י הציבור עצמו, כגון אתרי פורומים, אתרים לאחסנת תמונות, דפי זהב וכו'.

הגורמים החייבים בנגישות הם :

• גוף פרטי הפועל למטרות רווח, כגון חברה או עוסק מורשה.
• רשויות ציבוריות, כגון משרד ממשלתי או רשות מקומית.
• גוף הפועל שלא למטרות רווח, כגון עמותה המספקת שירות לציבור.

התקנות חלות הן על שירותים בהיקף גדול והן על שירותים קטנים בהיקפם, תוך התחשבות במשאבים המצויים בידי נותן השירות. נותני שירותים המבקשים לקבל פטור מהנגשה בשל נטל כלכלי כבד מדי, רשאים לפנות בבקשה לפטור לנציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (להרחבה על האפשרות לקבלת פטור, ראו בהמשך המאמר).

האם רק אתרים חייבים בנגישות?

לא רק אתרי אינטרנט חייבים בנגישות אלא גם מסמכים, דפים, אפליקציות (יישומים) וכל שירות או מידע אודות השירות הניתנים באמצעות האינטרנט. לדוגמא, אפליקציה של בנק המאפשרת לבצע פעולות בחשבון ולקבל מידע אודות שירותי הבנק צריכה להיות נגישה. גם מסמכים המופקים ונשלחים באופן אוטומטי כחלק מהשירות צריכים להיות נגישים.
אפליקציות שהן אמצעי למתן שירות או מידע אודות השירות חייבות בנגישות. יש להנגיש אפליקציות כפי שמנגישים אתרי אינטרנט, לפי תקנה 35 ובהתאם לתקן הישראלי בשינויים המחויבים. בין אם מדובר באפליקציה המוטמעת באתר האינטרנט, אפליקציה עצמאית השייכת לאתר אינטרנט שבו ניתן שירות או אפלקציה עצמאית במכשיר טלפון נייד שהופק עבור השירות בתקנה 35 כתוב במפורש שיש להנגיש "יישומים".
לגבי האפליקציות בסמארטפונים ובטאבלטים - עמדת הנציבות היא שיש להנגיש את האפליקציות לפי התקן הישראלי באמצעות הכלים שניתנים על ידי מערכת ההפעלה. לגבי דברים שאינם ניתנים ליישום מסיבה טכנולוגית – יש לקבל פטור בעילה של אי התכנות טכנולוגית בהתאם לאמור בתקנה 35(ו) לתקנות.

לקבלת מידע נוסף: אתר משרד המשפטים